"מואנה האמיתית"

“מואנה האמיתית”

קודם כל נתחיל בכמה פרטים על הסרט (לאלה שטרם ראו )

הסרט “מואנה” מספר על אגדה עתיקה בת אלף שנים, חצי האל מאווי גונב את ליבה של טה-פיטי, האלה הגדולה,

דבר זה גורם לאפלה גדולה להתשחרר ולהחריב לאיטה את העולם, צעד אחר צעד.

את העולם יהיה אפשר להציל רק אם הלב של טה-פיטי יוחזר למקומו.

כשהאפלה מתקרבת, מואנה, כאלופתו של האוקיינוס, מקבלת מסבתה האהובה את הלב של טה-פיטי,

ונשלחת למצוא את מאווי ולהכריח אותו להחזיר את הלב של טה-פיטי למקומו.

אתם מוזמנים להתפנק בטריילר המתורגם :

ביקורות רבות נכתבו על הסרט ורובן מפרגנות,

אבל ביקורת נוקבת וחשובה נכתבה ע”י אדוארד סטנטון (Edward Stanton) למגזין הקולנוע BRIGHTS LIGHTS.

הכותרת שבחר סטנטון לביקורת “החור בלבה של מואנה”

כאשר הכוונה היא לחור בליבו של הסיפור של מואנה.

סטנטון מבקר את הכותבים שבחרו לבסס את הרקע העלילתי לסרט לפי האגדה הפולינזית.

באגדה העתיקה החצי-אל חצי-אדם מאווי (דוויין ג’ונסון) גנב את הלב של אלת החיים טה פיטי.

כאשר כוונתו הייתה להשתמש בכוחה של האבן כדי להעניק מתנות יקרות ערך לבני האדם,

אך ללא הלב, האלה האחראית על חיותו של הטבע נעלמה .

שדת אש אדירת מימדים (תוצר הלבה של הרי הגעש) ניסתה לקחת את האבן ממאווי,

אך היא אבדה בים יחד עם קרס הדיג הגדול והקסום שבו הוא ניתן לבצע טרנספורמציות לשלל חיות.

סטנטון טוען “אנשים, לא אלים, היו הגורם להרס סביבתי”

לטענתו “הסרט הקטן והמקסים הזה היה אפילו יותר טוב

אם הוא היה מתמודד בכנות היסטוריות בדבר אחריות האדם לאסון האקולוגי בדרום האוקיינוס השקט,

אבל כנראה העובדות גדולות על הקהל אמריקאי ב – 2016 ”

הסרט טועה באופן הצגתו של הגורם האמיתי של הסיוט האקולוגי הפולינזי

שהביא האדם ודרך התנהגותו על אי הפסחא בדרום מזרח האוקיינוס השקט (האי המיושב המבודד ביותר בעולם)

קצת על האי פסחא (רַפַּה נוּי לפי המקומיים)

אי הפסחא הוא אי געשי גבוה טיפוסי לאוקיינוס השקט,

האי הבנוי בעיקר משלושה הרי געש כבויים שהתמזגו:

טרוואקה (Maunga Terevaka), פויקה (Poike) וראנו קאו (Rano Kau). טרוואקה,

הפסגה הגבוהה ביותר באי הפסחא (5077 מטרים מעל פני הים), מהווה את עיקר המסה של האי,

בעוד ששני הרי הגעש הנוספים יוצרים את הכפים המזרחי והדרומי ומעצבים את צורתו המשולשת של האי.

התושבים הפולינזים שהתיישבו באי הפסחא בין שנת 800 לשנת 1200, יצרו תרבות משגשגת כפי שמעידים פסלי המואי.

כשהאירופאים הראשונים הגיעו לאי ב-1722 התגוררו באי בין 2,000 ל-3,000 תושבים,

אבל מחלות שהביאו לאי מלחים אירופאים ופשיטה של סוחרי עבדים מפרו

באמצע המאה ה-19 הקטינו את אוכלוסיית האי ל-111 תושבים בלבד ב-1877.

האסון האקולוגי באי

כיום רוב האי הוא ערבות דשא, אך בעבר, לפני שהתיישב בו האדם, היה אי הפסחא ברובו מיוער.

שינוי זה מיוחס לפעילות הרסנית של המתיישבים, שכרתו את עצי היער מסיבות שונות. מעבר לאובדן המקור לעץ,

גרמה פעולת הכריתה הרחבה לאובדן ההגנה שהעניקו העצים ואדמת האי נחשפה לסחיפת קרקע נרחבת ולפגיעה משמעותית בייצור המזון ולהתמוטטות מהירה של האוכלוסייה באי.

האי הפסחא הוא אחד האיים העניים ביותר במיני צמחייה בפולינזיה. באי יש כיום פחות מ-30 מינים מקוריים של צמחי זרע .

עובדה זו נובעת גם ממיקומו המבודד, האי לא היה מחובר אף פעם ליבשת.

המרחק הגדול מאיים אחרים או מהיבשת הקרובה ביותר הגביל את השפעת הגורמים הקלאסיים להפצת זרעים: עופות, רוחות וזרמי ים.

הצמחייה השלטת כיום באי אינה הצמחייה המקורית, אלא תוצאה של התערבות אנושית מסיבית במערכת האקולוגית.

להתערבות האנושית הייתה השפעה מכרעת על בעלי החיים של אי הפסחא.

בעבר היו באי 25 מינים מקוריים של עופות ים ושישה מינים מקוריים של עופות יבשה.

כיום על האי עצמו מקננים שלושה מינים של עופות ים וארבעה מינים של עופות יבשה, אף אחד מהמינים אינו מקורי .

בקרבת אי הפסחא נמנו 164 מיני דגים, כולל 107 מינים של דגי חוף.

יחסית זהו מספר נמוך מאוד. בים שסביב איי פיג’י חיים מעל ל-1,000 מיני דגים.

ולמרות סיפורו המרתק של האזור הבטחנו לכם קשר לאתר,

אז קבלו את “מואנה האמיתית”.

הילדה קיירה מהאי בורה בורה באוקיינוס השקט.